#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. האם מכסים הדם ומדוע 1) בשחיקת זהב 2) בנסורת של חרשים דקה? 	"כתבו התוס' (ד""ה הכי):<br>1) מכסים דמקרי עפר דכתיב ועפרות זהב לו.<br>2) מכסים דמגדלים צמחים, וכל דבר המגדל צמחים התרבה לכסוי מוכסהו."	ביצה תוס' ח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כב. אמר רב יהודה מכנים אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו. מה הוסיף רב יהודה על הברייתא הכניס עפר לגינתו ולחורבתו מותר לכסות בו? 	"רש""י ותוס' (ד""ה ואמר) פירשו דבהכניס עפר לגינתו מיירי שהכניס הרבה ביחד וכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל צרכו ואינו בטל אגב קרקע, ור' יהודה מיירי שלא הכניס הרבה רק מלא קופתו וס""ד שיבטל אגב קרקע.<br>וכתבו התוס' תירוץ נוסף שבהכניס לגינתו מותר רק לכסות בו [שהוא צורך מצוה, שעה""צ סי' תצח ס""ק קה[ אבל שאר צרכיו לא, ומלא קופתו עביד בו כל צרכו."	ביצה ח. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כג. תנן כוי אין שוחטין אותו ביו""ט ואם שחטו אין מכסין את דמו. 1) מדוע אין שוחטין 2) מדוע אין מכסין 3) והקשתה הגמ' שיכסו ע""י דקר נעוץ. והרי מותר רק לב""ש? "	"1) משום דשמא חיה הוא וצריך כיסוי והוא אינו יכול לכסותו דשמא הוא בהמה.<br>2) לרבא דבאפר כירה שיש לו או דקר נעוץ או מלא קפתו עפר דעתו לודאי ואין דעתו לספק. לרמי בריה דרב ייבא גזירה משום התרת חלבו. לרבי זירא משום דטרח טרחא דלאו מצוה.<br>3)  <sup>כא</sup>לשיטת רש""י לא קשה כלל דהגמ' שואלת על הסיפא דאם שחט לא מכסה את דמו ועל זה שפיר מקשים, שלכו""ע אם שחט מותר לכסות בדקר נעוץ. לתוס' (ד""ה ואי) הקשו על הרישא שבא לשחוט וקשה שדקר נעוץ מועיל רק לב""ש, ותירצו התוס' דלא גרסינן בדקר נעוץ אלא גרס לכסייה באפר כירה שגם לב""ה שרי. עוד כתבו שלפירוש ר""ת שפירש שמוחלפת השיטה דב""ה אומרים יחפור בדקר ויכסה וב""ש אומרים לא ישחוט הקושיא היא אליבא דב""ה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כא.  והרשב""א תירץ דה""ק ולכסייה לכו""ע, או בדקר נעוץ לב""ש או באפר כירה שמהני אף לב""ה.</span>"	ביצה ח. - ח: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. המכניס עפר לכסות בו צואה ביו""ט האם מותר לכסות בו דם כוי ומדוע? "	נחלקו אמוראים האם מותר דזה וזה ספק או שאסור דכוי לגבי צואה כספק לגבי ודאי, דצואת תינוק שכיחא וקרובה לודאי.	ביצה ח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה. גלגל עיסה מערב יו""ט האם מפריש ממנה חלה ביו""ט ומדוע?"	"לרבה מפריש. רש""י פירש דלא גזרו על תרומת עיסה שהרי מותר לגלגלה ביו""ט ולאפותה ואז מותר להפריש ממנה, ולכן מותר אפי' גלגלה מבעו""י. והתוס' (ד""ה גלגל) כתבו שאם התגלגלה מבעו""י גם לרבה אסור. והכא מיירי שלא גמר הלישה מעיו""ט, ואע""ג שיכל להפריש מבעוד יום משעת גלגול מ""מ אחר שנגמרה הלישה ביו""ט הוה ליה כאילו נעשית כל הלישה ביו""ט שרגילות שלא להפריש חלה עד גמר הלישה. והביאו התוס' פירוש<sup>כב</sup>&nbsp;שחלה אם לא יפריש לא יוכל לאכול והותר משום שמחת יו""ט ודחו דהכא מיירי בחוץ לארץ. עוד הביאו התוס' פירוש<sup>כג</sup>&nbsp;דמיירי בחוץ לארץ ולא מיחזי כמתקן כיון שבלאו הכי יכול לאכול אבל בא""י מודה שאסור, והוכיחו התוס' שגם בא""י מתיר. <sup>כד</sup><br>לאבוה דשמואל אין מפריש. דלא התירו להפריש חלה אלא בעיסה שנתגלגלה ביו""ט אבל זו היה לו להפריש מערב יו""ט ואסור ביו""ט משום דמיחזי כמתקן, ולפירוש התוס' משום דאזלינן בתר הגלגול שהיה מעיו""ט.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br>כב.  והר""ן כתב שכן דעת הרמב""ן.
<br>כג.  והרשב""א כתב שכן דעת בעל המאור.</span><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כד.  והרשב""א כתב שלאבוה דשמואל אם עיסה טהורה היא אפי' לא נגמרה לישתה עד לאחר שקדש היום לא יפריש ממנה חלתה ביו""ט לפי שמשעת התחלת גלגול חייב להפריש חלה מן הטהורה כדי שלא תטמא החלה, אבל מן הטמאה אם לא נגמרה עד שלא קדש היום מודה שמפריש ממנה חלתה ביו""ט, לפי שלא חייבו להפריש מן העיסה עד גמר גלגול .</span>"	ביצה ח: - ט.		
